לשלב ידע אירופאי וידע ישראלי בגגות ירוקים 

אנחנו מעתיקים כעת את נושא הגג הירוק מחו"ל. כדי שיצליח לנו, בואו נייבא גם קצת גישה מקצועית.  באתר של "אלון ואלה ארצישראלים" מצאתי הפניה אל מאמר של חנה אלדבאום (מסמך PDF, להמתין בהורדה). המאמר מתייחס על קצה המזלג לנושא  הגג הירוק המקצועי ועושה טיפונת סדר. מה שעלינו הישראלים להעתיק ולקחת מהמאמר, זה קודם כל את ההתייחסות המקצועית של ה"לפלפים" מאירופה.  הבריטים מעתיקים תקנים מהגרמנים, הגרמנים מצידם עושים שימוש בידע שנצבר בשוויץ ואוסטריה. ואח"כ יש היזון חוזר. זה עובד כמו ספירלה של איכות – ממש ISO במיטבו.

בתחומים שונים אנחנו הישראלים מרבעים מעגלים, בשם קדושת החיסכון המזויף, ממציאים את הגלגל מחדש, מרשים לעצמנו בהרבה תחומים לעבוד בשיטת ה"סמוך" ו"יהיה בסדר", כי אנחנו "אור-לגויים". אחר כך אנחנו מתפלאים שחודרים מים למבנה. מי שמוכן להמשיך בדרך של ה"סמוך", מנציח את השיטה ויכול להיות בטוח שהגג הירוק אותו הוא מייצר, או שלא יתפתח במהלך השנים ולא יעמוד ביעדים, או שיחדיר מים בהמשך. סביר להניח שמי שפועל בשיטה זו גם יוצא מתוך ההנחה שלא יחפשו אותו בעתיד ואם יחפשו, אז לא ימצאו אותו כדי לתת את הדין על הפאשלות.

מאז 1982 פועל בגרמניה מכון ה-FLL, שבודק, מסנן מידע, מוציא הנחיות בתחום הגג הירוק וכל מה שנושק לו – איטום, בטיחות קונסטרוקציה ועוד. לדאבוני קיים רק הפורמט הדיגיטאלי של ההנחיות שלהם באנגלית, מעודכן ל-2008 (ניתן לרכוש אותו דרך האתר שלהם ב-33 יורו). בנוסף, קיים פורמט מודפס מהדורת 2004.  בגלל שעדיין אין תקן ישראלי, כדאי שספר ההנחיות של ה-FLL יהיה נר לרגליו של כל מתכנן מפקח ומיישם של גג-ירוק (כמו "הספר-הכחול"). אין ספק שבנושא התשתיות לגג-ירוק יכולים האירופאים ללמד אותנו רבות.

ההקפדה על ההנחיות של ה- FLL מתבקשת משום ש:

1. יש להם ניסיון מקצועי מצטבר של 30 שנה.
2. גג-ירוק צריך להמשיך ולהתקיים לכל אורך חיי המבנה.
3. חשיבות גדולה מאוד יש ליחסי הגומלין שבין החומרים המשמשים תשתית לגג-ירוק. בהרבה מקרים מחסום שורשים, פוליאתילן או פלסטיקים שונים יוצרים ריאקציה כימית עם שכבת האיטום.
4. הם פועלים מהמקום של מניעת נזק למבנה ולסביבה.
5. הם בודקים ומתייחסים למכלול כולו – מרכיביו, יחסי הגומלין ביניהם, ותוצאה.
6. כאשר בישראל מתכנן/מפקח בניה צריך להרכיב את הפאזל הזה לבד מהמון גורמים שונים, כדאי שיהיה לו על מי להישען ולא לסמוך רק על עצמו או על ספקים בעלי האינטרס הצר.
7. לא בטוח שמוצרים שאינם תקניים אמנם עולים פחות. ובודאי שלא לטווח הארוך.

החקלאות הישראלית תורמת המון לידע שלנו בנושא הגגות הירוקים.  בנושא של מצעי גידול, נצבר בתחום החקלאות הישראלית ידע רב ואפשר להקיש ממנו לאחר התאמות קלות גם אל הגג הירוק.  גם בנושא הצמחי, נצבר בארץ מזה כ-30 שנה ידע רב בתחום הצמחייה המקומית ואקלום של צמחייה חסכנית במים.  גם כאן אפשר, לאחר בדיקות, למצוא את הצמחייה המתאימה גם לגג הירוק.

להערכתי  בעזרת הידע האירופאי והניסיון  הקיים בארץ (12 שנים), אפשר יהיה בתוך כשנתיים של ניסויים בשני הנושאים האחרונים שציינתי להגיע בישראל לנוסחאות, הנחיות ותקנים משלנו.

מי שינסה לעגל פינות, לוקח על עצמו אחריות לא קטנה.